אי-ודאות
אי הודאות כמוה כמו מוות.
אוכלת אותי
מועכת אותי
מטלטלת אותי
ואני
כאבן נגף קטנה
ננגפת
לי מחודש לחודש
ואולי אדבר בשבועות.
top of page
bottom of page
אי הודאות כמוה כמו מוות.
אוכלת אותי
מועכת אותי
מטלטלת אותי
ואני
כאבן נגף קטנה
ננגפת
לי מחודש לחודש
ואולי אדבר בשבועות.
אורי. כשאתה ישן בלילה אני מסתכלת עליך. מקופל בשלווה בתוך השמיכה. מחבק את הכרית שלי. כל כך שלו ורגוע. כמו ילד. אני רוצה לחבק אותך ולספר לך על האהבה הגדולה שלנו. אני לא רוצה שתתעורר. כך, כשאתה שלו ורגוע
תודה שאני חיה. לא, זה לא מובן מאליו. יש ימים שבא לי לצעוק, מכאב, משמחה. אני רוצה להודות לאימא טבע על כל הדברים הנפלאים שנתנה לי. תודה על יכולת ההקשבה, בלעדיה לא יכולתי לרכוש ידע וחוכמה. תודה על כך שלמ
אתה אינך מקבל ממני דבר איני נחשקת איני נותנת איני קשובה מלטפת. קיבלת אותי מרוטשת שבורה דפוקה עקומה משומשת. הרי את משומשת לי בטבעת זו כדת משה הבן-זונה.