"אני אוהב אותך אימא"
עכשיו נועם כבר שלנו. יש לנו צו אימוץ והכל רישמי, חתום ונעול.
החורף הזה שכתבתי עליו קודם נראה לי רחוק מאוד. כל כך רחוק שאפילו התחושות שהיו בי מרגישות אחרת לגמרי, מעבירות בי קצת צמרמורת.
אני מרגישה שהיום אני במקום חדש מבחינת האמהות. הרבה יותר בטוחה, פחות חסרת בטחון, יותר טבעית. למדתי לעמוד מול כמות הביקורת הבלתי-נתפסת של הסביבה. אנשים יכולים להיות כל כך מטומטמים שזה לא יאמן.
עכשיו יש לי את היכולת להבין אמהות צעירות שלוקחות הכל באקסטרים ומתחבאות עם התינוק בבית. זו בדיוק היתה התחושה שלי, רציתי להיות על אי בודד. כשהיינו רק אנחנו לבד, אורי, נועם ואני, אז היה יותר קשה כי התעמתנו עם המציאות לבד, אבל היה גם הרבה יותר קל בלי ערמות הביקורת החיצונית.
לפני חודש נועם אמר לי שהוא אוהב אותי.
“אני אוהב אותך אמא”
זה המיס אותי לגמרי. הוא ילד מתוק, מדהים ומיוחד מאוד.
אהבה היא דבר מופלא מאין כמוהו.