גילויים חדשים
(חודשיים בחופשת לידה)
נועם מגלה את העולם ואני יחד איתו. אתמול ירד גשם ויצאנו לטייל, כמה משמעות ניכרת בעולם סביבנו, כך פתאום. יש זמן לבהות בנחליאלי ולראות כמה הוא יפה.
האמהות חידדה את חושיי, אני מרגישה כמו בפעם הראשונה שהרכבתי משקפיים, הכל נהיה חד וברור עד אימה. כך גם עכשיו, העולם יפה ומרהיב בצבעיו החדים והבוהקים ומאיים עד מאוד. הכל נראה חדש ומפתיע.
אתמול התרגשתי נורא, נועם ראה שלולית מים קטנה וקפץ לתוכה שוב ושוב. היא הייתה כל כך קטנה שכמעט ולא היו בה מים, אבל לא היה אכפת לו, הוא בכלל לא שם לב ואני עמדתי שם וצפיתי בו והרגשה מופלאה מילאה אותי. אין לי הסבר מילולי לזה, מעין חווית בריאה רוחנית פרטית שלי.
כשאתה רואה יצור אנושי מתפתח בכוחותייך, אתה מרגיש כמעט כמו אלוהים, זה כל כך מופלא ומסוכן. מפחיד לחשוב כמה כוח יש לנו כהורים, מפחיד ומרגש.
אלוהים, תן לי את הכוח לעשות את הדברים בדרך הטובה ביותר. עם הרבה אהבה.
היום ס’ נזכרה שאמרתי לה על נועם (על סמך התמונות שלו בלבד) שאני יודעת בוודאות מוחלטת שזה הילד שלי. אבל עכשיו אני באמת יודעת, כי עכשיו אני גם מרגישה ככה. אני לא יכולה לדמיין את חיינו בלי נועם. וזאת האמהות שלי.