• לייה דייגי

כאב נעים

עודכן ב: 18 נוב 2018

אחד מתחביביי הוא להרהר על החיים ומהותם. מי אני, מה אני, לאן אני הולכת ומדוע בכלל באתי לכאן.

אני נוטה לחפירות ארכאולוגיות מעמיקות, במיוחד בתקופות לחץ מיוחדות. למשל, כרגע ממש, אני נמצאת בעיצומה של תקופת בחינות, אבל המילים נאספות ונערמות לי בראש ואני חייבת לפלוט אותן על מישהו, כמו תינוק שחייב לגהק את המטרנה שלו.

מדי פעם אני נתקלת בטקסטים מכוננים. כאלו שאני יודעת שאם אקרא ואפנים ואהיה קשובה למילים ולאינמילים שלהם אוכל ללמוד משהו ממש חשוב על עצמי ועל העולם. אז הטקסט הבא הוא כזה. נחשפתי אליו במהלך הלימודים, ועכשיו, רגע לפני המבחן, אני שוב מולו. נפעמת. אז כדי שנוכל להיות יחד באותה חוויה, אני אצטט את המרצה שלי עבורכם:

הכוח התרפויטי הקיומי / ארווין יאלום

“הכוח הקיומי קשור להכרה ולמודעות שלנו לסופיות של החיים, הן מבחינה פיזית, גשמית, והן מבחינה רגשית ורוחנית.  הכוח הקיומי מתייחס להבנה שלחיים יש מגבלות והם לא תמיד הוגנים או צודקים, שהכאב הוא חלק מהחיים והאחריות האישית שלנו כבני אדם היא למצות את החיים למרות הכאב. עלינו להפיק מהחיים את המיטב למרות הכאב וללא קשר לכמות התמיכה לה אנו זוכים.

הגורמים הקיומיים הינם מקור להתמקדות/התעמקות במשמעות העמוקה של החיים שלנו ופחות בזוטות. שינוי ניתן לעשות רק לאחר שהיינו מספיק זמן במקום של הכאב.”


אני מניחה שרובכם הנהנתם עכשיו בלב, המילים הללו מוכרות לכולנו. הידיעה הזו היא קדמונית, בראשיתית וכולנו מרגישים בבית כשאנו קוראים את המילים האלו. יאלום רק סידר אותן יפה למשפטים ברורים.

אז אתם מבינים, זוהי תמצית חיינו, חיי ועל זה אני הולכת לכתוב, מדי שבוע, שבועיים, חודש, שנה. לא מתחייבת לשלשולי המילים שלי, כשזה בא- זה בא. כמו שפעת. אני יודעת בוודאות דבר אחד – אני חייבת לחלוק את המחשבות שלי עם מישהו. זו האלטרנטיבה לשיגעון.

הכוח הקיומי מושך אותי למצות את הרגע, להנות מהשחרור, לסבול בכנות את הכמיהה. יהונתן גפן הבין את זה הרבה יותר מוקדם ממני, הוא כתב: "ואם יבקשו ממני להגדיר את שנות חיי עד כה בשתי מילים אני אגיד: כאב נעים".

מדויק יותר מזה אין לי.

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

השטן ירד לג'ורג'יה

בכל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני נזכרת בך. אני זוכרת בדיוק את הפעם הראשונה שהשמעת לי אותו. ישבנו בחדר הקטן שלך בקיבוץ. מצנח תלוי על התקרה, מנורה עומדת ועליה מטפחת אדומה, מאפרה מלאה בדלים על השולחן ה

אלסקה זה כאן

שבת מאוד גשומה היתה אצלנו בנגב. מחזה נדיר ומרהיב של קיתונות גשם שירדו מן השמיים והרוו את צימאונם של העצים שלי, של הירקות בגינת הירק, השיחים, הפרחים והפכו את הדשא לירוק וזורח מתמיד. תענוג. אני אוהבת את

סמרטוט הניקיון של הנפש

אחת לחודש, אצל כל אישה, מופיעה הכתמה חומה-אדמדמה בתחתוניה ומבשרת לה על שבוע אימים נוסף הכולל כאבים, עלייה מרגיזה במשקל, מצבי רוח בלתי נשלטים ומסוכנים לציבור, ועוד מיני תופעות שונות ומשונות. יש לזה שם,