שירור מאוהב
אורי.
כשאתה ישן בלילה אני מסתכלת עליך.
מקופל בשלווה בתוך השמיכה. מחבק את הכרית שלי.
כל כך שלו ורגוע. כמו ילד.
אני רוצה לחבק אותך ולספר לך על האהבה הגדולה שלנו.
אני לא רוצה שתתעורר.
כך, כשאתה שלו ורגוע, פגיע ועדין, אני חושבת על הפעמים שפגעתי בך ורוצה לבכות.
אני מזכירה לעצמי שאתה אוהב אותי ככה, כמו שאני, לפעמים אוהבת ולפעמים פוגעת.
אולי אם אני אשתנה לגמרי, תפסיק לאהוב אותי.
ככה אתה אוהב אותי.
משוגעת.
אני יודעת את זה, כי אמרת לי: “את משוגעת ואני אוהב אותך”.
אתה נורמלי ואני אוהבת אותך.
בגלל זה בדיוק.