תחושה מוזרה
חודש ראשון בחופשת לידה.
אנחנו משפחה עכשיו. כל כך מוזר להגיד את זה. אני מרגישה את זה? לא. עדיין לא.
היום היה יום מאוד קשה עם נועם ואני מותשת. אני עושה טעויות שנשבעתי לא לעשות. זה אומר שאני אמא אמיתית, לא?!
אני לא בטוחה שאני מבינה מה קורה לי, לנו. כאילו הזמן נעצר פתאום ועכשיו אנחנו במימד משני של המציאות שלנו – אותו הבית, התמונות, השטיחים, הריחות, אבל עם ילד ומלא צעצועים.
אני זוכרת שלפני חודש וחצי פחדתי שלא אצליח לחתל אותו. חה!
ולאן הלכה הזוגיות שלנו? האינטימיות? יש רגעים שאני מרגישה זרה לעצמי בתוך החלל הזה. כשחקנית תיאטרון על במה לא מוכרת, במחזה בשפה זרה ועליי להמשיך ולשנן את הטקסט, להציג מחוות ידיים ומימיקה שלא מוכרת לי.